יש לשים לב שבערך זה ישנו שימוש במושגים ביולוגיים.
הורות טרנסית הוא מושג המתייחס לחוויה של הורות בקרב א.נשים על הקשת הטרנסית.
א.נשים על הקשת יכולים לקבל הכרה רשמית ו/או חוקית על ידי מוסדות הממשלה דרך מגוון דרכים, כגון: הבאת ילד דרך מין, דרך הפריה חוץ גופית (IVF), דרך פונדקאות, או אימוץ. היסטורית, בנוסף לדרכים אלו, א.נשים על קשת הטרנסית בתרבויות שונות בעולם נוטים לבנות לעצמם ״משפחה נבחרת״, או מעגלים קרובים המורכבים מא.נשים עם חוויות חיים משותפות שלא מתוך קשר ביולוגי, אלא מתוך קשר של תמיכה ואכפתיות הדדית.
לאור כך שעולם ההריון והלידה לא תמיד מונגש לא.נשים על הקשת הטרנסית, בערך הזה יפורטו מסלולים שונים להורות טרנסית ודגשים חשובים להתייחס אליהם בתכנון הרחבת משפחה.
מסלולים להורות טרנסית
ישנם מספר מסלולים להורות בקרב א.נשים על הקשת הטרנסית בארץ. המסלול המתאים עבור כל אחד.ת יהיה שונה ותלוי במגוון גורמים, כגון: מין ביולוגי, מצב משפחתי, היסטוריה של שימור פוריות, אורך זמן הטיפול הורמונלי (אם בכלל), נכונות להפסיק טיפול הורמונלי, מעמד אזרחי, מעמד סוציו-אקונומי, ועוד.
מומלץ לחקור היטב את האופציות הקיימות ולנהל שיח בנושא עם המשפחה או עם מעגל התמיכה לפני יציאה לצעדים קונקרטיים להרחבת המשפחה.
כניסה להריון דרך יחסים מיניים
המסלול הזה מתאים למצבים שבהם קיים הורה פוטנציאלי.ת אחד.ת עם יכולת להיכנס להריון, והורה פוטנציאלי.ת שני.ה עם זרע תקין להפריה. מסלול זה מתאים למשל ל: זוגות עם המצב הביולוגי המתואר, שותפים.ות המעוניינים.ות להיכנס להסכם הורות משותפת, או יחידנים.ות שנכנסו להריון והחליטו על חד-הורות.
הורות משותפת
“הורות משותפת” היא כינוי למערכת יחסים בין גבר ואישה שמחליטים להביא לעולם ילד, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף. הצדדים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו. חשוב לדעת שההורים הביולוגיים בלבד יוכרו כהורי הילד על ידי המדינה. ניתן להגדיר את היחסים של בני/בנות זוג עם הילד בהסכם ההורות המשותפת.
הפריה חוץ גופית (IVF)
הפריה חוץ גופית היא תהליך שבו ביצית מופרית בתאי זרע מחוץ לגוף, ומוחזרת לאחר הפרייתה לתוך רחם.
הפניה לאפיק זה עשויה להבחר בשל העדפה אישית או עקב סיבות רפואיות, למשל עקב טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית.
אלו הקבוצות הזכאיות לטיפול במסגרת סל הבריאות: זוגות שאין להם ילד בנישואיהם הנוכחיים או בנאדם שסומן כנקבה בלידתו.ה שרוצה להקים משפחה חד-הורית. מימון קופ״ח ניתן לאחר קבלת אישור ועדת הפוריות של אותה קופ״ח והזכאות תקפה לכל היותר לשני ילדים.
ניתן לעבור תהליך של הפרייה חוץ גופית גם במסגרת פרטית. הביטוחים המשלימים בקופות החולים השונות מציעים הטבות שונות בתחום ההפרייה החוץ גופית ומומלץ להכיר אותם.
פונדקאות
פונדקאות היא הליך בין שני צדדים – האם נושאת ההריון וההורה/ים המיועד.ים, למטרת הבאת ילד לעולם.
בארץ: יחידנים.ות ובני/בנות זוג שלא יכולים להביא ילדים בעצמם זכאים להתקשר בהסכם פונדקאות.
ההורים המיועדים חייבים להיות תושבי ישראל בין הגילאים 18-54 ולעמוד על מספר תנאים מקדימים לצורך אישור ההסכם למשל: התאמה מבחינה רפואית, התאמה מבחינה נפשית, וקבלת ייעוץ מקצועי על אופציות נוספות להורות.
כדי לממש את הזכות, יש לפנות בפנייה מסודרת לוועדה לאישור הסכמי נשיאת עוברים.
מומלץ להיעזר בליווי מקצועי מסוכנות פונדקאות לצורך הגשת הפנייה וריכוז ההליך. שימו לב שבארץ לא ניתן לאם הנושאת לנשוא יותר מעובר אחד בכל הריון.
בחו״ל: ניתן גם לעבור הליך פונדקאות בחו״ל. ישנו שוני במדיניות ובמחירי הליכי פונדקאות במדינות שונות. מומלץ מאוד להיעזר בליווי מקצועי של סוכנות פונדקאות לצורך ריכוז ההליך.
הורה לא ביולוגי.ת לילד שנולד בחו״ל יכול להגיש בקשה לרישום הורותו.ה בעת חזרה לארץ.
נושא הפונדקאות הוא נושא שמעורר שאלות ודיונים אתיים בתוך הקהילה הלהט”בית וגם מחוץ לה. מצד אחד מושמע קול פמיניסטי שמתנגד להבאת ילדים באמצעות פונדקאות, מתוך תפישה שלפיה האם הפונדקאית חווה ניצול בתהליך. מהצד השני, תומכי הפונדקאות מדגישים את הזכות של להט”בים להורות שנובעת מהזכות לשוויון ואת חופש הבחירה של הפונדקאית בתהליך.
בעוד שא.נשים מסויימים מעדיפים להמנע מהליך הפונדקאות בשל סיבה זו ובוחרים בדרכים חליפיות להורות, ישנם א.נשים שבוחרים בהליך הפונדקאות, אך יבצעו אותו במדינות שבהן הרגולציה והפיקוח מחמירים יותר ולכן תנאי הפונדקאות טובים יותר וכאלו שיבצעו אותו ללא התחשבות בשיקולים אלו.
אימוץ
אימוץ הוא הליך שבו ילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית והופך להיות חלק מהמשפחה המאמצת.
ההורים המאמצים הופכים להיות הוריו של הילד לכל דבר ועניין.
בארץ: אימוץ ילד בישראל נעשה דרך השירות למען הילד דרך הגשת מספר מסמכים בצירוף לשאלון למועמדים לאימוץ. ההליך רלוונטי לבני/בנות זוג המקיימים משק בית משותף לפחות שנתיים, וגם כן ליחידנים.ות אך בנסיבות מוגבלות יותר. ההליך זמין גם לבני/בנות זוג מאותו המין. לאחר הגשת השאלון, התהליך יכלול מספר מפגשים עם העובדת הסוציאלית, אבחון פסיכולוגי וביקור בביתם של המועמדים לאמץ, ובהמשך הכנה במסגרת קבוצתית לתפקידם החדש כהורים מאמצים.
יש לציין שאימוץ בתוך מדינת ישראל הוא לא הליך שכיח גם בקרב האוכלוסיה הכללית. בשל גודלה הקטן של האוכלוסיה הטרנסית וחסמים נוספים, בפועל האימוץ נדיר במיוחד בקרב א.נשים טרנסים.
מחו״ל: אדם שאימץ כחוק ילד ממדינה זרה, זכאי להירשם כ”הורה מאמץ” במרשם האוכלוסין בישראל.
אימוץ מחו”ל אפשרי רק דרך עמותות שקיבלו אישור לשם כך. ישנן עמותות שונות המבצעות את ההליך ומומלץ להתרשם ממספר עמותות לפני ההחלטה דרך מי מהן לבצע את ההליך.
ההליך עשוי להיות מסובך ולכן כדאי לשקול ייעוץ וליווי מקצועיים.
לפרטים נוספים לגבי קריטריונים ושלבי האימוץ באתר משרד הרווחה והביטחון החברתי.
דגשי חוק ומשפט שכדאי להכיר
רישום הורות בתעודת הלידה/צו ההורות
לתינוק שנולד להורה טרנס תונפק תעודת לידה א-מגדרית (בה ההורה יופיע בניסוח ניטרלי מגדרית). במהלך ההיריון או סמוך ללידה, על ההורה הטרנס לפנות לוועדה להתאמה מגדרית בבקשה שתקבע כי מגדרו לא השתנה בעקבות ההיריון והלידה.
בהליך פונדקאות מסירת הילד על ידי האם הנושאת אל ההורים המאמצים למשמורת תהיה בנוכחות העובד הסוציאלי בסמוך ללידה ככל שניתן, ובכל מקרה לפני שחרור האם הנושאת מבית החולים. ההורים המיועדים יאשרו לעו”ס הראשי בכתב על גבי טופס מיוחד ובפני העו”ס שנקבע כאפוטרופוס, כי: הילד נמסר להם, כי האפוטרופוס יידע אותם על החובה להגיש בקשה לבית המשפט למתן צו הורות בתוך 7 ימים מלידת הילד, וכי האפוטרופוס הודיע להם שהוא האפוטרופוס שהתמנה לילד עד מתן צו הורות.
מענק לידה
א.נשים מקבוצות אלה זכאים לקבלת מענק לידה במוסד הביטוח הלאומי:
תושב.ת ישראל שילד.ה בלידת חי, בני זוג מאותו המין, הורים מאמצים, הורים מיועדים, פונדקאית ישראלית (בנוסף להורים המיועדים). זוג הורים זכאי למענק אחד בלבד.
חופשת לידה
יולד.ת שילד.ה ועבד.ה שנה רצופה אצל אותו המעסיק זכאי.ת ל-26 שבועות חופש לידה. מי שעבד.ה פחות משנה זכאי.ת ל-15 שבועות.
ישנם מצבים שבהם בני/בנות זוג מורשים לחלוק את חופשת הלידה. במקרים אלו יוכלו בני/בנות הזוג לחפוף את חופשת הלידה לתקופה של עד שבוע.