דיספוריה מגדרית היא אי-נוחות או מצוקה הנובעת מחוסר ההלימה בין הזהות המגדרית לבין המין שסומן בלידה. 

הדיספוריה יכולה להתבטא במגוון דרכים, אך הנפוצות שבהן הן דיספוריה פיזית: אי נוחות הקשורה לגוף עצמו או למאפיינים המיניים של הגוף, ודיספוריה חברתית: אי נוחות עם לשון הפניה, שם, לבוש או יחס המתקבל מהחברה.

התחושה ההפוכה מדיספוריה מגדרית היא אופוריה מגדרית – תחושת אושר הנובעת מהתאמה בין הזהות המגדרית לבין הגוף ו\או הציפיות החברתיות. 

כל אחד.ת חווה דיספוריה מגדרית בצורה שונה. לא כל הא.נשים על הקשת הטרנסית חוות.ים דיספוריה מגדרית, וישנם א.נשים סיסג'נדרים אשר חווים.ות דיספוריה ואופוריה מגדרית לעיתים, אך זה לא הופך אותם.ן לטרנסג'נדרים.ות.

סוגים של דיספוריה

דיספוריה פיזית

חוסר נוחות לגבי צורת הגוף ומאפייניו הפיזיים, כגון:

• איברי מין חיצוניים (פין, אשכים, פות) ופנימיים (רחם, שחלות, וכו).
• פיזור שומן בגוף.
• מסת שריר.
• גובה, גודל הידיים והרגליים.
• קול.
• שיער פנים ושיער גוף.
• גודל חזה.
• הטקסטורה של העור.
• מבנה פנים.

דיספוריה חברתית

דיספוריה הקשורה לאופן שבו המגדר נתפס בחברה. הדרך שבה אנשים רואים אותך, התפקידים המגדריים שמשייכים אליך (כמו "אבא", "אמא", "אישה", "בן זוג" וכן הלאה), אופן הפנייה בה פונים אליך, ואיך מצופה ממך לפנות אליהם בחזרה. כחלק מכך, הדיספוריה יכולה להיות קשורה ללשון הפנייה ולשם הפרטי.
דיספוריה חברתית יכולה להוביל להרגשה של נידוי חברתי ולקושי ביצירת חברויות. א.נשים על הקשת הטרנסית יכולים.ות להרגיש יותר בנוח באינטראקציות עם אנשים מהמין ו/או המגדר ששונה מהמין שסומנו בלידה.

בנוסף א.נשים על הקשת הטרנסית יכולים.ות להרגיש טוב כאשר "מוציאים" אותם.ן מהקבוצה של המין ששוייכו אליו בלידה, למשל אם צוחקים על ילדה שהיא "גברית" או על ילד שהוא "נשי", זה לא בהכרח עלבון בשבילם.ן. א.נשים א-בינארים לפעמים יעדיפו שהמגדר שלהם יהיה לא ברור מאשר שיישכו אותם לאחד מהמגדרים הבינאריים.

דיספוריה מינית

דיספוריה הקשורה לתפקידים המיניים שהחברה משייכת למגדר מסוים וא.נשים נחשפות.ים אליהם דרך נורמות חברתיות וייצוגים במדיה (למשל זכרים למעלה ונקבות למטה ביחסי מין). א.נשים על הקשת הטרנסית יכולים.ות להרגיש דיספוריה בנוגע לתפקיד המצופה מהם.ן (באופן ישיר או עקיף, חיצוני או מופנם), ולחלופין יכולים.ות לחוש אופוריה כאשר הם.ן מתנסים.ות בתפקיד אחר.

דיספוריה הצגתית

דיספוריה הקשורה להצגה העצמית בחברה. ההצגה שלנו אינה מצביעה על המגדר שלנו, אך האופן בו אנו נתפסים בידי א.נשים אחרים יכול לגרום להם להסיק מה המגדר שלנו.
בגדים, שיער, תכשיטים, איפור, משקפיים, פירסינג, קעקועים ואפילו היגיינה אישית, גילוח שיער גוף או טיפול בעור יכולים להיות מאפיינים הצגתיים שמשפיעים על האופן שבו אחרים מסיקים על המגדר לפי הנורמות החברתיות. דיספוריה הצגתית מתקיימת כאשר מרגישים לא בנוח עם האופן שבו אנו מציגים את עצמנו, ובהמשך לכך, את המגדר שלנו, לחברה.

דיספוריה קיומית

דיספוריה הקשורה לחוויות החיים שהיו לך במגדר הלא נכון, או לחוויות שהחמצת מאחר שגדלת במגדר הלא נכון.

טקסים, זכרונות, טיולים, חברויות, תמונות, מערכות יחסים, חוגים או כל חוויה אחרת שהיית יכול לחוות לולא היית ממוגדר במגדר הלא נכון. כל אלו יכולים לגרום לאבל ולצער.
דיספוריה קיומית יכולה להיות קשורה גם לדיספוריה ביולוגית, לדוגמא, צער על כך שלא ילדת או הנקת.

דיספוריה ביוכימית

דיספוריה הקשורה למבנה המוח ולהורמונים המרכזיים בגוף.
דיספוריה ביוכימית נובעת מכך שהמוח מצפה לקבל סוג מסוים של הורמוני מין, אך בפועל הגוף מייצר סוג אחר. הורמוני מין "לא מותאמים" למגדר יכולים להוביל לתחושה של ערפול (Brain fog), הפחתה ביכולת השכלית ומצב כללי של חרדה ואי נחת. בנוסף, במקרים מסויימים הדבר מוביל גם לחוויה של דה-פרסונליזציה ודה-ריאליזציה (DPDR). 

דה-פרסונליזציה היא תופעה בה יש ניתוק מהגוף, חוסר יכולת להאמין שההשתקפות במראה היא בעצם את.ה.
דה-ריאליזציה היא מצב בו יש ניתוק מהעולם הסובב אותך, תחושה שכל מה שמסביב הוא שקרי.

איך מרגישה דיספוריה?

דיספוריה מגדרית מרגישה שונה עבור כל אחד.ת.
יש מי שלא חווה כלל דיספוריה מגדרית, ויש מי שחווה דיספוריה קשה מאוד שלא מאפשרת לתפקד בצורה תקינה.

ניתן להבין דיספוריה מגדרית דרך התחושה ההפוכה של אופוריה מגדרית. דימוי שממחיש את תחושת האופוריה הוא למשל חיים במערה חשוכה לאור נרות, ללא מפגש עם אור השמש. כאשר נפער פתח במערה המוביל החוצה, המפגש עם השמש מסנוור ויכול להפחיד. לאט לאט העיניים מתרגלות לאור החדש, ואפשר להסתכל החוצה ולראות חיים אחרים, עולם חדש המלא בצבעים וצורות חדשים. לפעמים העולם החדש מפחיד וקל יותר בהתחלה לחזור לנוחות המוכרת של המערה. אך הפתח נשאר שם, ואור השמש חודר דרכו. עם הזמן יתכן שהאור מושך החוצה יותר ויותר, עד שכבר קשה לחזור לחיות במערה. לפעמים החזרה היא עבור האחרים.ות שעוד חיים.ות במערה, אבל החיים בחוץ מרגישים אמיתיים יותר, והחיים במערה מרגישים שגויים והחזרה כואבת.

אופוריה מגדרית יכולה להרגיש כמו הבזקים קטנים של אור שאולי בהתחלה קשה להתמודד איתם, אך עם הזמן השהייה באור מרגישה נכונה, והחושך שמרגיש שגוי הוא תחושת הדיספוריה. הרבה א.נשים על הקשת הטרנסית לא מודעים לכאב שהם נמצאים בו עד שהם מוצאים את הבזקי האור של התחושה המותאמת להם.

כל פרט שיכול לגרום לדיספוריה מגדרית, יכול בהיפוכו להיות מקור המהווה מקור לאופוריה מגדרית, לדוגמה:

• שימוש בלשון הפניה הנכונה.
• שימוש בשם הנכון.
• לבישת בגדים המתאימים לזהות המגדרית.
• תסרוקת שתואמת את הזהות המגדרית.
• שינויים גופניים מותאמים.
• השתקפות במראה.
• יחס חברתי שתואם את הזהות המגדרית.
• קיום יחסי מין באופן מותאם לזהות המגדרית ולמיניות.

התמודדות עם דיספוריה לפני יציאה מהארון

לעיתים ההתמודדות עם דיספוריה מגדרית אינה מודעת, ופעולות שונות נעשות כדי להקל עליה עוד לפני ההכרה בה.

מאפיינים של התמודדות עם דיספוריה מגדרית לפני יציאה מהארון יכולים להיות:

• העדפה לשחק דמויות מהמגדר האמיתי במשחקי מחשב ומשחקי תפקידים.
• העדפה לספרות וקולנוע עם דמויות מהמגדר האמיתי, או עם דמויות ששוברות נורמות מגדריות (מולאן, נשים קטנות).
• תחפושות או לבוש המתאימים למגדר האמיתי, או הופעה בדראג.
• מציאת תירוצים לקצר או להאריך את השיער.
• גילוח שיער גוף, או סירוב לגלח שיער גוף, בניגוד לציפיות החברתיות.
• בגדים רפויים המסתירים את צורת הגוף שלך.
• הימנעות ממפגשים חברתיים במידת האפשר, העדפה לבדידות וריחוק מא.נשים.
• סקרנות לגבי נושאים הקשורים למגדר, כגון עיצוב בגדי גברים או נשים.
• אימון כושר אינטנסיבי, במטרה להתאים את הגוף למגדר.
• הצגה קיצונית גברית או נשית, או אימוץ תפקידים מגדריים "סטריאוטיפים" או דעות שמרניות מאוד בנושא מגדר (בנסיון להתאים לציפיות מהסביבה, בטענה שאם תנסה.י מספיק, תוכל.י להתאים את עצמך).
• השקעה אינטנסיבית של זמן רב בתחביבים, עבודה, שינה או הסחות דעת על מנת להדחיק את הדיספוריה המגדרית.

התמודדות עם דיספוריה לאחר יציאה מהארון

ניתן להתמודד עם דיספוריה באמצעים שונים. מטרת ההתמודות עם דיספוריה היא לקדם תחושה נוחה עם המגדר ככל הניתן, ולאפשר לתפקד בצורה רגילה ככל הניתן.

בהיבט החברתי

• להתנסות עם שם ולשון פניה שונים במרחבים בטוחים המאפשרים זאת. או מול אנשים זרים (כמו בבתי קפה).
• לבישת בגדים שתואמים את הזהות המגדרית, שימוש באיפור, שינויים בשיער הגוף והפנים.
• "יציאה מהארון" – לספר לסביבה הקרובה על הזהות המגדרית, החלפת לשון פניה או שינוי שם פרטי.
• להקיף את עצמנו בא.נשים שמקבלים את הזהות המגדרית.
• אימוני כושר שיכולים לעזור להתאים את הגוף למראה הרצוי (כמו פיתוח שרירים או אימונים אירוביים).
• לשתף ולדבר על הדיספוריה עם א.נשים שאת.ה סומכ.ת עליהם, או עם א.נשים טרנסג'נדרים אחרים.ות.
• שינוי השם הפרטי או סעיף המין במסמכים חוקיים (תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה וכו).
• שימוש באמצעים לאישוש מגדרי, כדוגמת ביינדרים, טאקינג, תותבי שדיים או פאקרים.

בהיבט הרפואי והטיפולי

• טיפול פסיכולוגי  – טיפול אצל פסיכולוג.ית שמקבל.ת את הזהות המגדרית, המאפשר חקירה של המגדר שלנו. כיוון שדיספוריה יכולה להיות מלווה בהתמודדויות נפשיות נוספות, וחשוב לטפל גם בהתמודדויות אלו (דיכאון, חרדה, הפרעת אכילה, שימוש בחומרים, פגיעה עצמית, הפרעות אישיות ועוד).
• טיפול הורמונלי באסטרוגן (הורמון לנישוי), טסטוסטרון (הורמון לגברור), או במקרה של נוער – חוסמים הורמונלים לעיכוב גיל ההתבגרות. 
• ניתוחים להתאמה מגדרית.

לקריאה נוספת:

• That's Gender Dysphoria, FYI