יש לשים לב שבערך זה ישנו שימוש במושגים ביולוגיים.
טיפול בטסטוסטרון מיועד לא.נשים על הקשת הטרנסית שמעוניינים.ות בטיפול הורמונלי לכיוון הגברור.
הטיפול ניתן בנטילת ההורמון טסטוסטרון.
טסטוסטרון הוא הורמון המין המיוצר באשכים אצל רוב מי שסומנו כזכרים בלידה ושחלות אצל רוב מי שסומנו כנקבות בלידה (אצל מי שסומנו כנקבות הוא מתפרק להורמונים אחרים ולכן נמצא בכמות פחותה בגוף בדרך כלל).
מאמר זה יפרט את ההשפעות הפיזיות, הרגשיות והמיניות של טיפול הורמונלי בטסטוסטרון, וכן את תופעות הלוואי והסיכונים שחשוב לשים לב אליהם בטיפול זה.
חשוב לציין שאין דרך לחזות איך הגוף יגיב לטיפול הורמונלי. התגובה משתנה מאדם לאדם ומושפעת באופן מהותי גם מהבדלים הקשורים לגנטיקה, גיל, מצב בריאותי ועוד. לכן, מומלץ להקפיד על תיאום ציפיות עצמי ומול הרופא.ה המטפל.ת.
בישראל ניתן לקחת טסטוסטרון באמצעות זריקה לשריר או לשומן במינונים שונים (שניתן לבצע בבית או להיעזר בשירותי אח.ות) או באמצעות ג'ל. גם כאן כדאי להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת כדי להבין איזו דרך מתאימה ביותר. חלק מהא.נשים שמדווחים על ספיגה שונה בג'ל ובזריקות. יתכן שתדרש.י למעט ניסוי וטעייה כדי להבין מה נכון לגוף שלך.
שינויים פיזיים
ישנם מספר שינויים פיזיים הצפויים במהלך הטיפול בטסטוסטרון. לא כל השינויים קורים לכל אדם שמתחיל טיפול בטסטוסטרון, וכל שינוי מתחיל בזמן שונה עבור כל אדם.
לרוב, ניתן לצפות לשינויים הבאים:
- 1-3 החודשים הראשונים מתחילת הטיפול – הפסקה של הווסת, גדילה של הדגדגן, הנמכת הקול.
- 3 חודשים עד שנה – המשך כל השינויים שצוינו, ובנוסף חלוקה מחדש של שומן הגוף והפנים, צמיחה של שיער גוף ופנים, עלייה במסת שריר וחוזק, שינויים בקו השיער. יתכן גם אקנה בפנים ובגוף. יתכן גם שינוי במבנה החזה כחלק משינוי חלוקת השומן בגוף, וכך גם שינוי במבנה הפנים. חלק מהא.נשים גם חווים גדילה של הרגליים, הידיים, האף, האוזניים ואפילו גובהים בכמה סנטימטרים בודדים, זאת בעקבות שינויים בגידים וברקמות הרכות (ולא בעצמות).
- שנה והלאה – סימני הקרחה (תלוי בגנטיקה ובנטייה להתקרחות במשפחה).
השינויים מקבילים ל"גיל התבגרות שני" (למי שמתחיל.ה לאחר גיל ההתבגרות הראשון), ולכן נראה שונה מאדם לאדם. ישנם מי שיגדלו זקן תוך מספר חודשים אבל הקול שלהם ישאר גבוה, ישנם אלו שייקח להם 5-10 שנים לגדל שיער פנים אבל קולם ירד מהותית תוך חודשיים.
חלק מהתופעות הן הפיכות עם הפסקת הטיפול ההורמונלי, וחלקן אינן או פחות הפיכות.
מיניות ופוריות
עם הטיפול בטסטוסטרון לרוב יש עלייה בחשק המיני. התקופה הראשונה מאופיינת בשינויים משמעותיים, הדגדגן / פין עצמו גדל, במיוחד בחודשים הראשונים לטיפול בטסטוסטרון.
הגדילה לעיתים מתאפיינת בכאב או ברגישות יתר, ולרוב א.נשים מדווחים.ות על תחושה מינית שונה, זקפה יותר ניכרת, וצורות שימוש שונות בחלקים שונים של איבר המין. עם הזמן עשוי להיווצר מצב של יובש אטרופי של הרקמות הווגינליות המוביל לכאב, לכן רצוי להשתמש בחומרי סיכה בעת חדירה ולהתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת על טיפול כגון משחת אסטרוגן מקומי.
הטיפול בטסטוסטרון מנמיך את הסיכויים להיכנס להריון, אבל לא מונע אותם לחלוטין ולכן הוא אינו תחליף לאמצעי מניעה. המחקר בנושא מועט, אך המידע שיש כיום מצביע על כך שגם לאחר שנים ארוכות על הורמונים, ניתן להפסיק לקחת טסטוסטרון ולהכנס להריון או לייצר ביציות פוריות. יחד עם זאת, הדבר תלוי במצב הפוריות לפני תחילת הטיפול ההורמונלי, ולכן ישנו סיכון. ניתן לשקול אפשרות של הקפאת ביציות לפני תחילת הטיפול (ולפעמים גם במהלכו, אך לצורך כך יש לעשות הפסקה בטיפול על-מנת להתחיל את תהליך ההקפאה).
להרחבה בנושא שימור פוריות
השפעות רגשיות
ההשפעות של טיפול הורמונלי משתנות מאוד מאדם לאדם. עם זאת, ישנן כמה תופעות רגשיות שכדאי לשים אליהן לב. תחילת הטיפול ההורמונלי דומה לגיל ההתבגרות, שיכול להיות מלווה בתנודות חדות במצבי הרוח וברגשות סוערים.
לרוב, א.נשים מדווחים על כך שהם חווים יותר כעס, שישנו שיפור או שינוי במצבים נפשיים ידועים (חרדה, דכאון, הפרעות קשב וריכוז), או חוויה של קשת רגשות צרה או עמומה יותר וקושי רב לבכות.
לאחר התייצבות הטיפול ישנה לרוב התייצבות בתנודות.
במקרה של חשש מפני תנודות רגשיות, כדאי להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת או עם מערכת התמיכה שלכם.ן לפני קבלת הטיפול ולבצע שיחת "תיאום ציפיות" בנוגע לשינויים הצפויים.
בנוסף, הטיפול ההורמונלי יכול לשנות את היחס בין הגוף לנפש, וייתכן שידרוש תהליך של הסתגלות ולמידה מחדש. מומלץ להיות במעקב, ולשלב טיפול נפשי, מערך תמיכה, תזונה, ספורט או כל תמיכה נוספת שתרגיש.י שתצטרכ.י. חשוב לדעת שאפשר לשנות את המינון ואת תכיפות ההורמונים, ובהחלט כדאי להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.
סיכונים ותופעות לוואי
טיפול הורמונלי בטסטוסטרון עשוי "להגביר את הסיכון" – כלומר להשוות את הסיכון לא.נשים שסומנו כזכרים בלידה, למחלות כמו מחלות לב, לחץ דם וכולסטרול גבוה. יחד עם זאת, חשוב לדעת שמחקרים שבדקו ישירות את הסיכונים של גברים טרנסים לתופעות כמו מחלות לב, שייכו זאת דווקא ללחץ החברתי ולאפליה שעוברים א.נשים על הקשת הטרנסית, ולא ישירות לטיפול הורמונלי.
בנוסף, מחקרים מסוימים מצביעים על השפעה שלילית על הכבד בחשיפה להורמונים סינתטיים לאורך זמן. מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת ולהיות במעקב כדי לשמור על הבריאות במהלך הטיפול.
טיפול בטסטוסטרון אמור לעצור את הווסת, אך ישנה אפשרות שהדימום לא ייעצר ו/או שהווסת תחזור בשלב כלשהו. יש להתייעץ עם רופא ולשנות את המינון או פרק הזמן בין מינונים על מנת להתאים את הטיפול.
בנוסף, ייתכן שיופיעו תופעות לוואי כגון אקנה, שיעור גוף, התקרחות, עלייה במשקל, נחירות או גלי חום שמושפעות מהנתונים הגנטיים. ישנם א.נשים שמגלים במהלך הטיפול כי אינם.ן יכולים.ות לקחת טסטוסטרון בגלל סיכונים בריאותיים, או שבוחרים.ות לא לקחת טסטוסטרון כדי לא לחוות השפעות מסוימות. הבחירה בטיפול הורמונלי היא אישית, ולא מעידה על הזהות שלך. ישנם טרנסים.ות שבוחרים.ות לעבור התאמה מגדרית באמצעות הורמונים ויש מי שלא. יש כאלה שמתחילים ואז מפסיקים. זו בחירה שתלויה במגוון רחב של גורמים נפשיים, סביבתיים ובריאותיים.